|
|
|
 |
שם כותר של המאמר : חינוך המשפחה לדמוקרטיה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הערות: חינוך המשפחה לדמוקרטיה
ההתפתחות של הדמוקרטיה תלויה בהתפתחותו של הילד במשפחה.
אם הדמוקרטיה לא תעשה בתחום המשפחה, חשיבה דמוקרטית לא תתפתח,הדבר איננו רק עניין פוליטי.
אדלר:-"ילד שגדל במשפחה לא דמוקרטית לא ידע לפתח מערכות חיים דמוקרטיות. יהיה לו קשה להשתחרר מתפיסת העולם שפיתח בילדותו. גם אם אח"כ יהיה דמוקרט ,יהיה זה באופן שטחי. הוא יקבל אולי את הרעיון מבחינה אינטלקטואלית,אולם במצבי משבר, בפנימיותו לא ינהג באופן דמוקרטי משום שלא רק שלא למד מהי דמוקרטיה באמת אלא שהוא חונך ולמד ההפך".
קשה לשנות סגנון חיים,אדם פוחד לאבד אותו,כשהאדם מפחד וסגנון החיים שלו מוכתב מהאמונה ש"אדם לאדם זאב" כאן כבר קיים חוסר שיווין.
המשפחה היא כור היתוך בו נוכל לגדל אנשים "בריאים" וחברה נורמאלית, והעניין הזה הוא קיומי.
האדם הדמוקרטי מתפקד טוב יותר ומתמודד טוב יותר עם משברים בחיים, וכאן אין לבלבל בין לעשות כל מה שמתחשק לי או לא בא לי- דמוקרטיה דורשת סדר.
גם אין לערבב בין אנרכיה-מתירנות- ודמוקרטיה, שום תהליך דמוקרטי לא יוכל להתפתח ללא מנהיגות.
המורה וההורה צריכים לראות את עצמם בין כל יתר התפקידים שלהם כמנהיגים של קבוצה קטנה שצריכה לפתח ערכים ודפוסים דמוקרטיים.
היכולת של הילד להשתייך בשלבים המוקדמים של חייו לדפוסים דמוקרטים יסלול את דרכו לחשיבה דמוקרטית.
השוויון הוא נגד התפיסה של החיים שלנו. מה שאנחנו רואים הוא מינים לא שווים,קבוצות לא שוות,הכול לא שווה. זוהי התפיסה שיש לשנות.
קשה לאדם לתפוס שפרטים חיצוניים כמו גיל,מצב משפחתי, מצב כלכלי, אינם נימוקים לאי שיווין.
כל דבר לא מאוזן, כמו בטבע ,יוצר תנועה שיכולה להיות מסוכנת.
עם הילדים- האינטראקציה ביחסים בין ההורה לילד צריכה לעבור בדרך של עשייה ולא בדרך של הוראה .
צריך ללמד את הילד קודם גבולות ואח"כ חופש לבחור.
חשוב להציע לילד אלטרנטיבות בכדי שיוכל לבחור.
מתירנות היא האויב של הדמוקרטיה,היא גרועה מאוטוקרטיה . דמוקרטיה דורשת כבוד לזכויות הפרט, לא לשלוט על אחרים.
מספיק שהורה ימלא כראוי את חובותיו הוא בקשר לילדים הקטנים והילדים כבר ידעו להסיק מסקנות.
אין הרמוניה ודמוקרטיה בלי שיתוף פעולה מרצון.
אחת ההוכחות לקושי שבדבר היא שמרבית ההורים אינם יכולים לקיים שיחה משפחתית. בשיחה משפחתית הורה לא יכול לבטא שתלטנות ,סחטנות או תובענות. אין להטיף מוסר,לשחד,לפתות או לא לתת אמון.
חינוך לדמוקרטיה יכול להתחיל בכל גיל.הרצוי הוא להתחיל בדברים חיצוניים.-טון הדיבור-אפילו אם זה נראה מלאכותי, כשרוצים להעביר את החשיבות, המלאכותיות לא כל כך חשובה.התרגול עוזר להורה עצמו לבדוק את ההבדל .
ההורה חייב ללמוד להפוך מבוס למנהיג חברי-להפסיק לתת פקודות- להציע,להזמין,לבקש,לשתף.
לקחת בחשבון שבהתחלה יש אי אמון-מחינוך על ידי לחץ צריך לחפש את המוטיבציה לעשות וברצון.
לשם כך יש להוריד את הלחץ ולוותר על כוחניות.
המטרה-ללמוד למכור דעות במקום לכפות אותן.
"אני מציג דעה- אתה מחליט אם לקנות או לא.
לעודד- להאיר בזרקור את החיובי-להתעלם מהשלילי [ממילא את השלילי במצבים קשים אי אפשר לשנות]
השיחה המשפחתית היא הביטוי העליון-מיצוי החוויה הדמוקרטית.
ההורים צריכים לסמוך על עצמם שיוכלו לעמוד במערכה. זה הכבוד העצמי שהם רוחשים לעצמם. "אני לא יכול לכבד אחרים ולסמוך על אחרים אם אני לא יכול לסמוך על עצמי ועל החיים.
פעולה בעזרת הסכמים מאפשרת להיות צוות משתף פעולה.
בפורום של השיחה המשפחתית כולם משתפים פעולה בתכנון בארגון ובחלוקת האחריות.
כשרגילים לדבר יש כתובת גם כשמסתבכים. אין חשש לבוא להורים ולספר.
השינוי לדמוקרטיה מחייב אימון, היערכות ולימוד משום שהאדם לא נולד דמוקרטי ולא חונך לדמוקרטיה. יצירת חברה עם ערכים דמוקרטיים היא בראש ובראשונה תהליך של שינוי בחשיבה שיוכל להוביל להבנת הערך החשוב של חינוך לדמוקרטיה.
מתוך הרצאה של אחי יותם משנת -1991/עריכה -ניצה דקל
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|